#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 1 קרוב לערב האם כשר להעיד על עצם החוב?	סבר רב פפא להכשיר א&quot;ל רב הונא בריה דרב יהושע כיון שאם לא יהיה ללוה ילכו לערב, קרוב הוא ופסול לכל העדות.	מכות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 2 מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו ב&quot;ד או ב&quot;ד אחר האם סותרים את דינו?	"בפני אותו ב&quot;ד - ודאי אין סותרים.<p dir=""rtl"">בפני ב&quot;ד אחר - אם ברח מהארץ לחו&quot;ל אין סותרים, אבל מחו&quot;ל&nbsp;&nbsp;לארץ סותרים משום זכותה דארץ ישראל.</p>"	מכות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 3 האם סנהדרין נוהגת בחו&quot;ל ומנין?	סנהדרין נוהגת אפ' בחו&quot;ל שנאמר &quot;והיו אלה לכם לחוקת משפט לדרותיכם&quot; ומאי דכתיב &quot;בשעריך&quot; דבא&quot;י מושיבים בכל עיר ועיר בוכל פלך ופלך אבל בחו&quot;ל אין מושיבים אלא בכל פלך ופלך.	מכות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 4 פעם בכמה זמן סנהדרין היו הורגים את הנפש?	"סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית, <p dir=""rtl"">רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה, והסתפקו בגמרא האם אז נקראת חבלנית או שכך אורח ארעא. </p><p dir=""rtl"">רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם שהיו שואלים שלם הרג או טרפה, ואפ' אומרים שהיה שלם דלמא במקום נקב נקב ובעריות אם ראו כמכחול בשפורפת [ורבנן סברו במנאפים עד שירא כמנאפים], רשב''ג אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל: </p>"	מכות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 1 מה התמעט מחיוב גלות מהפסוקים: &quot;ויפל עליו&quot;, &quot;בשגגה&quot;, &quot;בבלי דעת&quot;?	"ויפל עליו - עד שיפול דרך נפילה ולא דרך עליה.<p dir=""rtl"">בשגגה - פרט למזיד, רבא ביאר הינו אומר מותר, א&quot;ל אביי אומר מותר אנוס הוא, אבל רבא סבור שהוא קרוב למזיד.</p><p dir=""rtl"">בבלי דעת - פרט למתכוין, היינו מתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם לכותי והרג את ישראל לנפל והרג בן קיימא (ע' לקמן ט: שזה דעת ר' יהודה אבל ר&quot;מ דורש מכאן למיעוט לסומא וע&quot;ש בתוס' דמתכוין ממעט משגגה ותרתי שמע מינה).</p>"	מכות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 2 מה נלמד גבי חיוב גלות מהפסוקים: &quot;אם בפתע, בלא איבה, הדפו, או השליך עליו, בלא צדיה&quot; &quot;ואשר לא צדה&quot;?	"אם בפתע - פרט לקרן זוית.<p dir=""rtl"">בלא איבה - פרט לשונא.</p><p dir=""rtl"">הדפו - שדחפו בגופו.</p><p dir=""rtl"">או השליח עליו - להביא ירידה שהיא לצורך עליה, ולהרמב&quot;ם למעט.</p><p dir=""rtl"">בלא צדיה - פרט למתכוין לצד זה והלכה לצד אחר.</p><p dir=""rtl"">ואשר לא צדה - פרט למתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע.</p>"	מכות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 3 'בעא מיניה רבי אבהו מרבי יוחנן היה עולה בסולם ונשמט השליבה מתחתיו ונפלה והרגה מהו' מה פרטי הדינים בזה? [ומה הדין לנזיקין?]	"א&quot;ל כבר נגעת בירידה שהיא לצורך עליה שהתרבתה לחיוב מ&quot;או השליך עליו&quot;, (לגרס' הרמב&quot;ם ילפינן משם לפטור).<p dir=""rtl"">מצינו בריתות סותרות בזה ואין צ&quot;ל דפליגי, דאיכא למימר דבסולם חזק שאינו מתנענע לא הוי ירידה כלל ופטור, אבל בשליבות מתולעים או שאינם מהודקים בזה הוי ירידה לצורך עליה שחייב כנ&quot;ל, עוד יש לחלק דלנזיקין חייב בכל ענין (ולגרסת הרמב&quot;ם שפשט לפטור, גבי גלות אין לחלק ולעולם פטור, ולנזיקין יש לחלק בין רעוע ומתולע לאינו &lt;ע' הגהות הגר&quot;א&gt;).</p>"	מכות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 4 קצב שהיה מקצב: תנא חדא לפניו חייב לאחריו פטור, ותניא אידך לאחריו חייב לפניו פטור, ותניא אידך בין לפניו בין לאחריו חייב, ותניא אידך בין לפניו בין לאחריו פטור, כיצד יתיישבו?	כאן בירידה שלפניו ועליה שלאחריו, כאן בעליה שלפניו וירידה שלאחריו, כאן בירידה שלפניו ושל אחריו, כאן בעליה שלפניו ושל אחריו.	מכות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 5 נשמט הברזל מקתו, מן העץ המתבקע והרג, האם גולה ומנין?	כתיב &quot;ונשל הברזל מן העץ&quot; רבנן סוברים יש אם למקרא ונשל קרינן הינו נשל הברזל מעצו, אבל מן העץ המתבקע אינו גולה. למ&quot;ד יש אם למסורת נישל קרינן ביה וקאי על העץ המתבקע, אבל הברזל עצמו שנפל פטור, רבי אף שבעלמא ס&quot;ל יש אם למקרא הכי ס&quot;ל דהעץ קאי על המבקע דהוקש לעץ האמור למעלה (לכרות העץ).	מכות ז:		
